הביטוי - X עדיף על פני Y - מותר או אסור לשימוש תקני? 

(ראו בתחתית את הנוסח המלא של השאלה, כפי שהועתקה מהפורום)
תשובתי:
זה מחזיר אותנו לדיונים הגדולים שליקטתי בלינק שבסוף הודעתי. תשובה לשאלתך אינה מצטמצמת לביטוי אחד, אלא קשורה בתפיסתך את גבולות המותר-אסור בשפה. וזו שאלה מורכבת.
ראשית יוסכם שגבולות אלו שונים בהקשרים שונים: חיבור מדעי - ספרותי -עיתונאי - פיוטי - דיבור רחוב וגו', ולא הרי כתיבה כהרי דיבור, ואין הדיבור במהדורת חדשות של תחנה ממלכתית כדיבור בכינוס מדעי או בשיח חברים או בטוקבק באינטרנט או בהתכתבות פנימית בפורום קצה המזלג.
שנית מדובר במתח תמידי בין תפיסות השפה כמערכת סגורה או פתוחה. הרי צריך להיות בשפה תחום של "המוסכם" כדי שבני אדם יבינו איש את רעהו, פן יקרה לנו כמקרה מגדל בבל. מצד אחר, השפה מייצגת את העולם ואת חוויותיו של כל אדם פרטי בעולם, ובאלו יש יסודות, חד-פעמיים, מתחדשים, אישיים.
כששוקלים את הביטוי "העדיף... על..." כנגד הביטוי "העדיף על פני..." , אם רוצים, אפשר להיכנס למעמקי הקלחת הזאת. נניח שב-1965 פלוני קובע שהביטוי הראשון נכון והשני אינו נכון, מן הסתם הוא מצא שבתוך מתחם מסוים של השפה שעליו הוא מבסס את תקן ה"נכון", שהביטוי השני אינו מופיע בו. אם לצורך הטקסט שאת כותבת את מבקשת להגדיר את גבולות הנכון/לא-נכון כמו שפלוני קבע אותם ב-1965, אז אל נא תשתמשי ב"עדיף על פני".
אם את מבחינה שהצורה "על פני" סבירה מבחינת המשמעות המשתמעת ממנה, שהיא שכיחה כיום עד כדי כך שאיש אינו מבחין במשהו מוזר בה, שהיא מקובלת בהקשר שאת כותבת בו, שהיא משמשת את מטרתך היטב יותר מהצורה הקצרה, כלומר שהטקסט יהיה מובן יותר, קריא יותר, ברור יותר, למה שלא תשתמשי בה?
לשפה יש היבט כללי והיבט פרטי.
הכללי הוא ההיסטורי והציבורי. מיום שהתחילו לתעד את השפה שאנו מרגישים שמשורשיה נובעת שפתנו כיום (נרמז כאן היחס הלא-פשוט בין עברית ל"ישראלית", כפי שמעדיף לכנותה פרופ' גלעד צוקרמן). הכללי הוא גם הציבורי: כשמועמד לנשיאות ארצות הברית נושא דברו, הוא מניח שעשרות מיליונים יקשיבו לו, והוא צריך לדבר כך שהמסר יועבר. ("שהמסר יועבר" הוא עיקר חשוב בדיון הנוכחי). כשיש איזו מילה פנימית המשמשת לדיבור בין אימא לפעוט בן שנה, הרי היא יכולה להיות יחידאית ואולי חולפת מן העולם.
הפרטי הוא האישי, והוא גם מה שקורה בהווה. דברים שחוויתי אנוכי ולא חווה אף אדם, דברים שאם אנסחם בדרכי הייחודית של כאן ועכשיו, שלא נוסחו כך מעולם, יהיה להם ערך חדש בזכות השימוש הלשוני המיוחד שלי, דברים שקורים עכשיו ולא קרו מעולם. כך בוודאי נכון לחידושי משוררים, ובצדה השני של הקשת, בסופו של דבר הרי גם האקדמיה ללשון העברית מחדשת חידושים, מילים שלא היו בלשון מקרא או חז"ל או יה"ב או משוררינו וסופרינו הקלסיים.
לכן בטוחני שהביטוי "על פני" אינו נכון, ובטוחני גם שהוא כן נכון. תלוי איפה מתווים את הגבול. אם תחפשי את הביטוי המדויק "עדיף... על פני..." בגוגל תמצאי אותו 23,000 פעם. מתברר שמישהו מכיר את הביטוי, מישהו משתמש בו.
הניחוש שלי הוא שאם תכתבי טקסט ובו הביטוי X עדיף על פני Y, ותמסרי אותו לקריאה לכל האקדמאים - פרופסורים, דוקטורים, מרצים, חוקרים וסטודנטים - בארץ, איש מהם לא ישים לב שהשתמשת בביטוי לא נכון, חוץ מקבוצה קטנה של מומחים ללשון העברית.
כפי שאת יודעת, בשנתיים האחרונות עסקתי הרבה בשאלה זו. בסופו של דבר אין לי מסקנה נחרצת. בכל מקרה ומקרה אני מחפש את האיזון המתאים לאותו מקרה. אני יודע שעל כף המאזניים מוטלים כמה דברים. בראש ובראשונה, רצונו-כבודו של הכותב. אחריו, בהירות המסר על פי הבנתי והשערתי, ומן הסתם גם לפי טעמי האישי. שלישית, הנורמות המקובלות במעגל החברתי שבשבילו הטקסט מופק: דרישות המערכת שמפיקה את הספר (העורכים המדעיים והלשוניים, התקנים של המו"ל וכו'), והרגלי השימוש של הקוראים המשוערים.
אף שאני עוסק בהתקנת טקסטים לפרנסתי, לי עצמי אין עניין רב בשפה כאובייקט, אלא בכוחה לגלות את המשמעויות. כלומר ביסוד נשארתי חובב אמנויות ולא חובב מחקר בלשני. טקסט כמו זה שאני כותב כרגע אני כותב בהקשר של שיעורי הבית שאני צריך לעשות כי אני עובד בעריכה ונדרש תמידית לשיקולי דעת דומים.. אני מוסיף תכולה למרתפים שיהדהדו בתודעתי לכשאכתוב בפעם הבאה "עדיף X על פני Y".
ואולי עדיף שאוסיף בבהירות: אשר לי עצמי - אם לא אמצא בו צורך, לא אכתוב אותו, ואזכור ש"על פני" ביסודו אינו קלסי, יפה או תקני יותר מ"על". אך במקרים רבים אחרים בוודאי כן, אני אכתוב אותו, ואדע גם שאבן שושן 1965 לא הכליל אותו במילונו, ושבוודאי הדר (פרי) תוכל להביא לפסילתו סימוכין טובים מהמקרא ומלשון חז"ל). כי לעניין זה אני חושב שלפעמים כשיש השוואה צריך ציר ברור, וכמו שכתבת, הציר "על פני" בולט יותר מהציר "על". כך גם באשר לפסילת "מאשר" בצורת "יותר מאשר". נכון שאעדיף לכתוב: "יותר משהגשם מייבש הוא מרטיב", אבל במקרים מסוימים אתקע את ה"מאשר" הבלתי-תקני כטריז בין שני חלקי המשוואה, כי זה נוח יותר, וכי זה לא יפריע לאיש מקוראיי מלבד הלשונאים שבהם, וכן כי נודע לי שמר אבא בנדויד כבר מת.

ולעניין דומה מאוד אסיים בתרומה של הדר פרי היום בפורום תרגום בעריכה:
**
הרשה לי לצטט בעניין הזה מתוך דבריו של חיים רוזן: "עצם קיומם של תהליכי לשון עבריים הוא הסימן המעודד, המוכיח, שאכן הוחייתה וחיה לשוננו. יש הצדקה לדבר על תהליך רק אם הוא מסתמך על עקרונות התפתחות, המתגלים במספר ניכר של לשונות, ובעיקר אם השינוי ניתן להסבר. על פי זה אדם שיאמר dvarey, meshaley במקום divrey, mishley נתקן את דיבורו, כי שגיאה בפיו; אבל האומר kitvey, pirtey - זו התפתחות טבעית, הרוב גבר על המיעוט".
------------
שאלתה המקורית של אתי
"האם "הוא העדיף X על פני Y" היא צורה שגויה ויש לומר "העדיף X על Y"?
לדוגמה: ~ פלוני העדיף צפייה בטלוויזיה על (פני) קריאה בספר ב'מילון חדש' (משנת 1965) שלי מופיעים הצירופים: העדיף את, העדיף על. מכאן שכנראה (בשנת 1965) הצירוף 'העדיף... על פני' לא נחשב תקין.
אבל 'העדיף על' במשפטים ארוכים או בהקשרים מסוימים יוצר דו-משמעות: לא מובן מי על מי. לדוגמה: ~ העדפה אוטומטית כמעט של פחמימות על (פני) סיבים תזונתיים ~
במקרה זה, הצירוף 'על פני' מייצג ניסוח ברור וחד-משמעי, ואילו הצירוף (התקין, כנראה) 'העדיף... על' מייצר אמירה דו-משמעית: אפשרות א: פלוני מעניק יתרון לפחמימות בהשוואה לסיבים אפשרות ב: פלוני אוהב להניח פחמימותיו על סיבים תזונתיים
בעיני, הניסוח התקין לכאורה מייצר 'רעש' שמפריע לרצף הקריאה ולהבנת הנקרא.
מה אתם אומרים?